יום שלישי, 26 ביולי 2011

ניסים שנופלים משמיים

או: איך לפעמים משאלות לב מתגשמות.

אתמול אחר הצהריים, בדרכי לעבודה, ראיתי את השכנה הנחמדה שלי, טניה והיא הציעה לי לשבת איתה לבירה וסיגריה.
מכיוון שהייתי באיחור קל [בהתחשב בכך שהייתה לי כוונה ללכת ברגל] והעובדה שאני לא שותה בירה, סירבתי בנימוס והיא בכל זאת התעקשה בתור מחווה להקפיץ אותי לעבודה.
בדרך חשבתי על איך כל מה שנשאר לי מהמשכורת זה 400 ש"ח [לא רצינית, אני בחיים לא אגיע ללונדון] וכמה בא לי להתחדש באיזה מוצר איפור, כל דבר...

ברגע שיצאתי מהמכונית בדרך לבית הקפה הרגל שלי הסתבכה בשקית סופר פארם שהייתה על הכביש, ובתוך השקית, מה היה?
...
איפור, חדש, דנדש, עם הניילונים. היישר מהסופר פארם.
מה שבמהרה התגלה כאייליינר blacker than black
התמונות מהרשת, ועל כך אסביר בהמשך...
והשפתון המהמם הזה
 אלוהים יודע שאני חובבת שפתונים אדומים...
מזל שהשקית הזו לא נפלה לידה של מישהי שלא הייתה מנצלת את השפתון המדהים הזה.

ועכשיו, למה לא פתחתי את האריזה
מי שמכיר אותי יודע שאין מאמינה בקארמה יותר ממני, אפילו שהשקית הזו לחלוטין נמצאה ברחוב ולא היה לי סיכוי לדעת למי היא שייכת, ההימור שלי הוא שהיא של מישהי בדרכה לאילת או בחזרה ואם יבואו לבית הקפה וישאלו לשלומה של השקית היקרה הזו, אני אוכל להחזיר אותה בבטחה לבעליה.
כמובן שאם יעבור פרק זמן לא הגיוני אני אשמח להנות מהמוצרים, בינתיים אני לא רוצה להסתכן בקארמה רעה או סתם רגשות אשם.

עד כאן להיום, שיהיה לילה טוב! ליאור. 

4 תגובות:

sapirfisher אמר/ה...

שיואו איזה מגניב! את נורא נחמדה שחשבת לשמור את זה :-) מעניין מה יקרה!

kani אמר/ה...

אז מה ניסגר בסוף עם השקית? :]

Lior's blog אמר/ה...

השקית אצלי, אבל את הדברים עדיין לא פתחתי, למקרה שבעלת האבדה תחפש אותה...

אנונימי אמר/ה...

איזה מלכה :)
הרבה אנשים כבר היו פותחים ולוקחים לעצמם בלי חשבון.
אני מזדהה איתך בקטע הזה, קשה לי לקחת ככה משהו שלא שייך לי, בידיעה שיש מישהו שזה כן שייך לו.