קצת קרליין, שעוררו איזשהי סנסציה לאחרונה.

מכיוון שחשבון הבנק שלי בעוצר, אני לא קונה מכיסי כרגע כלום. יש לי מטרה שאני אמורה לחסוך לקראתה ולכן אני לא מתכוונת להוציא יותר מדי כסף מיותר.
אתמול אמא הציעה שנעשה היום יום כיף נשי בסגנון אמא ובת בירוחם. נשמע לא מפתה במיוחד, הא? ובכן, תתפלאו.

דבר ראשון, הספר המהמם שלי נמצא בירוחם. זהו הספר הכי טוב שנתקלתי בו ואך ורק לו אני נותת לגעת לי בשיער. למה?
א. הוא לא עף על עצמו עם המחירים, נורא נוח וסביר.
וב. הוא פשוט תותח.
לא יודעת כמה מכם מכירים אותי או ראו תמונות שלי מלפני חצי שנה בערך, אבל צבע השיער הטבעי שלי הוא שחור פחם. כך גם הגבות והריסים שלי. לא יודעת מאיפה זה בא, בהתחשב בזה שאני יחסית בהירה..
בכל אופן, על שיער שחור משחור, ללא כל הבהרות [שום סאני ושום שמני, טיפת חמצן מעבר למה שהצבעים מכילים גם ככה לא נגעה בשיערי.] ואיכשהו, בדרך פלא, הוא הצליח לתפוס צבעים משוגעים לחלוטין על השיער שלי.
דוגמאות:

כתום בוהק צועק הצילו.

חייבת לציין שזו הפעם הראשונה שצבעתי את השיער ולא הייתה מאושרת ממני. התספורת הקצרה הזו הלמה אותי באופן מושלם וקיבלתי רק מחמאות.

אדום פסיכי של חולת נפש. 

זה הספר המהמם שלי.

והסיבה השניה ליום כיף של בנות בירוחם היא קרליין.
להאגיס [דה מאדרשיפ] יש מפעל בירוחם וכיאה למפעל- יש חנות מפעל.
לצערי,  הרבה מהדברים שם על הפנים אבל אפשר למצוא פנינים.

                                                  מבט של בלגן החדר שלי על הרכישות המעניינות
אז מה יש פה?
סרום פנים יום יומי ללא בישום
מסיר איפור לעיניים של לייף, משום מה את הקליין הישן, המוכר והאהוב לא מצאתי בביקור הזה.
לק בצבע בורדו עמוק, שתואם את הצבע החדש בשיערי.
משקפי שמש מגניבים בטירוף, לא יכולתי להתאפק. [אמא תמכה]
שני סמקים, אחד מספר 23 והשני מספר 16. pink ו-baby pink. אני לא הראשונה להעיר על חוסר המעוף בשמות המוצרים..
ושתי צלליות, אחת מספר 183 purple brown והשניה 193 biege stone [התקדמות.]

רשמים מתוך התנסויות וכל לתת רק בפוסט הבא, כי הצלליות והסמקים ברשותי רק כמה דקות. מה שאוכל להגיד בינתיים זה שהסמקים מתפרקים מהפאן במהירות פסיכית, זה קרה לי כבר עם סומק מספר 13 שלהם, אבל חשבתי שזה יוצא דופן. מסתבר שלא.רק פתחתי את האריזה החדשה והסומק קפץ אליי מהפאן במין קריזה כזו, כאילו הוא היה כלוא שם כבר הרבה יותר זמן ורק חיכה שמישהו ישחרר אותו.
לי זה לא מפריע כי אני מעבירה את הסמקים בכל מקרה לפלטות [יש להם מגנט מובנה, זה פלוס נורא גדול בעיני]
ודבר שני ששמתי לב אליו הוא שיש להן נטיה להתפורר. [אומרת את זה בסתייגות קלה כי העברתי עליהן רק אצבעות ולא מברשות, יכול להיות שזה שונה עם מברשות] .

תמונות וסוואטצ'ים

                                            טוב, למצלמה שלי יש נטיה להגזים עם הכהות של הצבעים,
                                              זה הון יותר בהיר במציאות

סוואטצ'ים. היד עוד מלוכלכלת מהסוואטצ'ים בחנות 

הצלליות. ותגדירו אותן אתם לפי הסוואטצ'ים

זה ממש קשה למצוא זווית תאורה נחמדה מספיק בעבור הסוואטצ'ים 

 עד כאן להיום, ל תשכחו להגיב. ליאור :) 

ניסים שנופלים משמיים

או: איך לפעמים משאלות לב מתגשמות.

אתמול אחר הצהריים, בדרכי לעבודה, ראיתי את השכנה הנחמדה שלי, טניה והיא הציעה לי לשבת איתה לבירה וסיגריה.
מכיוון שהייתי באיחור קל [בהתחשב בכך שהייתה לי כוונה ללכת ברגל] והעובדה שאני לא שותה בירה, סירבתי בנימוס והיא בכל זאת התעקשה בתור מחווה להקפיץ אותי לעבודה.
בדרך חשבתי על איך כל מה שנשאר לי מהמשכורת זה 400 ש"ח [לא רצינית, אני בחיים לא אגיע ללונדון] וכמה בא לי להתחדש באיזה מוצר איפור, כל דבר...

ברגע שיצאתי מהמכונית בדרך לבית הקפה הרגל שלי הסתבכה בשקית סופר פארם שהייתה על הכביש, ובתוך השקית, מה היה?
...
איפור, חדש, דנדש, עם הניילונים. היישר מהסופר פארם.
מה שבמהרה התגלה כאייליינר blacker than black

התמונות מהרשת, ועל כך אסביר בהמשך...
והשפתון המהמם הזה

 אלוהים יודע שאני חובבת שפתונים אדומים...
מזל שהשקית הזו לא נפלה לידה של מישהי שלא הייתה מנצלת את השפתון המדהים הזה.

ועכשיו, למה לא פתחתי את האריזה
מי שמכיר אותי יודע שאין מאמינה בקארמה יותר ממני, אפילו שהשקית הזו לחלוטין נמצאה ברחוב ולא היה לי סיכוי לדעת למי היא שייכת, ההימור שלי הוא שהיא של מישהי בדרכה לאילת או בחזרה ואם יבואו לבית הקפה וישאלו לשלומה של השקית היקרה הזו, אני אוכל להחזיר אותה בבטחה לבעליה.
כמובן שאם יעבור פרק זמן לא הגיוני אני אשמח להנות מהמוצרים, בינתיים אני לא רוצה להסתכן בקארמה רעה או סתם רגשות אשם.

עד כאן להיום, שיהיה לילה טוב! ליאור.